#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. הבא שתי ראיות שיותר צריך ליזהר שלא להזיק משלא להיות ניזוק. 	"התוס' (ד""ה וליחייב השני) הביאו שתי ראיות שיותר צריך ליזהר שלא להזיק משלא להיות ניזוק: 1) שהגמ' הקשתה וליחייב בעל הגחלת על הגדיש ולא הקשתה וליפטר בעל הכלב מן החררה ומבואר שמחויב לשמור גחלתו מן הכלב אע""פ שאין לו רשות להכנס לביתו כדי שלא יזיק אחרים ואין צריך לשמור עצמו כדי שלא יכנס כלב בביתו ליטול חררתו. 2) משמעתין דקדרין דפריך אי נתקל פושע שני נמי ליחייב אלמא חשיב שני פושע לחייבו בנזק שלישי ואינו פושע לענין שיפטר ראשון מנזקו. [ולקמן כז, ב תוד""ה אמאי הביאו התוס' ראיה נוספת]."	"ב""ק תוס' כג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קו.   מנין הוכיחה הגמ' שסתם דלתות חתורות הן אצל כלב? 	"רש""י (ד""ה דסתם) כתב שמוכח מכך שבעל הכלב חייב נ""ש על החררה שנטלה ע""י חתירה ולא אמרינן שמשונה הוא וישלם ח""נ <sup>מ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מ.  אבל הרא""ש  (סי' ג)  חלק על פרש""י ופירש דאי לא היו סתם דלתות חתורות אצל הכלב היה אנוס ופטור לגמרי, דאם אין דרך כלב לחתור אין לך אונס גדול מזה.</span>"	"ב""ק כג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קז. מדוע בעל הגחלת פטור כשנעל דלתות ביתו והרי סתם דלתות חתורות הן אצל הכלב? 	"כתבו התוס' (ד""ה בששימר) שכיון ששמר כדרך שאנשים שומרים לא הטריחוהו לשמור יותר <sup>מא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מא.  כתב הרשב""א  (ד""ה זאת)  שהראב""ד תירץ דלגבי בעל הגחלת בשימור נעילת דלת סגי ליה, ואפילו בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה, שהתורה מיעטה בשמירתה דכתיב המבעיר את הבעירה עד דעביד כעין מבעיר. ואם שכיחים כלבים יש להם בעלים ומוטל עליהם לשומרם שלא יזיקו.</span>"	"ב""ק תוס' כג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קח. לשיטת התוס' באיזה אופן הסתפקו אם פי פרה כחצר הניזק או כחצר המזיק ומה הספק ומדוע היה קשה לגמ' ואי אמרת כחצר המזיק דמי שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה? 	"כתבו התוס' (ד""ה תפשוט) שהסתפקו באופן שהושיט פירות בפי פרה חש""ו או עכו""ם דלאו בני תשלומין נינהו וכגון שהבהמה לא יכולה ליקח אם לא שהושיט לה, ואי כחצר הניזק חייב בעל הפרה כיון שהאכילה היתה ברשות הניזק ואי כחצר המזיק פטור כיון שנתנו אחר לתוך פיה <sup>מב</sup>. ואע""ג שאם הלקיחה היתה בחצר הניזק פשוט שחייב, היה קשה לגמ' 'ואי אמרת כחצר המזיק דמי שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה' כיון דפשטא דקרא משמע שהאכילה היתה בחצר הניזק <sup>מג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מב.  כתב הרשב""א  (ד""ה דאי)  שהראב""ד ביאר שהספק הוא באופן שלקחה הבהמה את הגחלת לא מרשות הניזק אלא מרשות אחר והוליכתו בפיה עד לרשות הניזק דאי אמרת פי פרה כרשות המזיק דמי לימא ליה כלבאי לא מרשותך שקיל, ופומיה רשותי הוא, ובשעת אכילה מרשותי נטלה ופטור או שכרשות הניזק דמי וודאי חייב כיון שברשות ניזק אכלה.
<br>מג.  כתב הרשב""א  (שם)  דודאי ששן משכחת לה שנטלה מרשות הניזק ואכלה ברשות הניזק והמקשן טעה בשאלתו.</span>"	"ב""ק תוס' כג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קט. השיך נחש בחבירו מה דין המשיך והנחש ומדוע? 	לדברי ר' יהודה ארס נחש בין שיניו הוא עומד לפיכך משיך בסייף ונחש פטור. לדברי חכמים ארס נחש מעצמו הוא מקיא לפיכך נחש בסקילה ומכיש פטור.	"ב""ק כג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קי.  הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות ונגחו שורו של בעל הבית<br>ומת האם הבעלים משלמים כופר והאם השור נסקל ומדוע? 	"הבעלים פטורים מן הכופר דא""ל ברשותי מאי בעית. השור נסקל שלענין הריגת השור המזיק לא אמרינן ברשותי מאי בעית."	"ב""ק כג: "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. להלכה את מי צריך לגדור את העיזים או את השדה ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה יכלו) שהרי""ף פסק כרב יוסף שיש לגדור את העיזים וליתיה לדאביי דדחויא בעלמא הוא <sup>מד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מד.  והרשב""א  (ד""ה שן)  כתב שהרי""ף פסק כרב יוסף אבל ר""ח פסק כאביי, דהא אוקמיה לרב יוסף בטעמא ואסתלק רב יוסף ושתיק. והא דמכריז רב יוסף ואיתימא רבה, לאו דסמכא הוא, דרב יוסף כשמעתיה, ורבה לא איתברר דדבריו נינהו, ולפיכך אין כח לפסוק כמותו, עכ""ד . והרא""ש  (סי' י) הוסיף שמודה אביי דבעיר אם נכנסה לחצר הניזק ואכלה שחייבת שאין אדם יכול לנעול דלתי ביתו כל היום והרועה יש לו לשמור הבהמה כשמוליכה דרך העיר שלא תכנס לבית ותזיק, אבל כשמתפשטים בשדה אינו יכול לשמור את כולם שלא יכנסו לשדות אחרים הלכך צריך אדם לגדור שדהו.</span>"	"ב""ק תוס' כג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיב. שור שהעידו בו שלשה ימים ממתי משלם נזק שלם? 	"רש""י (ד""ה ולא) כתב שלאביי בנגיחה רביעית ולרבא בנגיחה שלישית. התוס' (ד""ה ולא) כתבו שלכ""ע בנגיחה רביעית ושגם רש""י חזר בו. ובשם הר""ר עזריאל פירשו שלאביי לא משלם נזק שלם עד יום ד' אבל לרבא אפילו נגח רביעית ביום ג' חייב."	"ב""ק כג: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. איזהו מועד ואיזהו תם? (4) 	"לר' יהודה מועד כל שהעידו בו שלשה ימים ותם משיחזור בו שלשה ימים. לר' מאיר מועד שהעידו בו שלשה פעמים ואפילו ביום אחד ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח. לר' יוסי מועד כר' יהודה ותם כר""מ. לר' שמעון מועד כר' מאיר ותם כר' יהודה."	"ב""ק כג: - כד."		
